Friday, January 29, 2010

Cute Girl

cute emo girl

cute emogirl hair
Cunning, attractive, cute girl contrived to charm.

Thursday, January 28, 2010

Face a-head





אתמול (למעשה שלשום, אך את מרבית הפוסט כתבתי אתמול) היה היום הראשון מזה זמן רב בו לא היה לי דבר לעשות (יש לי כמובן המוני דברים לעשות אבל לא שום דבר שאינו סובל דיחוי למחר או מחרתיים) ואני חייבת לומר שהזמן עבר לו די בעצלתיים. כבר חודשים שאני חולמת על חוסר מעש ובטלה אך אני חייבת להודות כשהגיע רגע האמת, לא ממש ידעתי מה לעשות עם כל הזמן הזה. בבוקר ביליתי בגמגומים בספרדית במוזיאון תל אביב עם בת הדודה של בן זוגי אשר הגיעה לביקור היישר מארגנטינה (חובה לראות את התערוכה של צדוק בן דוד, פשוט מרגש), חזרתי בצהריים עייפה במיוחד, נמנמתי קצת וביליתי את אחר הצהריים בבטלה מהסוג הרע. התייסרתי על כך שאיני ממלאה אחר מטלותי ועל כן גם לא עשיתי שום דבר כיפי או משמח. כמה מוזר, פתאום תזמון החופשה נראה לי לא כל כך מוצלח, אני כבר בשוונג לימודי אז בואו נגמור עם זה וזהו...
היום בבוקר ביצעתי סוף סוף את זממי בגלויות שקיבלתי מיריד "צבע טרי" ואשר עתידות להימכר בו במסגרת פרוייקט הגלויה הסודית. אחר כך עסקתי קצת בענייני ביטוח לאומי ומע"מ שהרי לעתים אין מנוס מקצת בירוקרטיה, ולאחר מכן הזמנתי לי ולבן זוגי כרטיסים למופע "ראשס" של אבשלום פולק וענבל פינטו, צמד כוריאוגרפים שאנחנו מחבבים במיוחד. חוץ מזה המשכתי בבטלה הלא ממש חיובית מאתמול וכעת אני מתכוננת אל שיעור המתמטיקה שיחל בעוד זמן לא רב (בזמני הפנוי אני מורה פרטית למתמטיקה).
שעורי המתמטיקה עברו בהצלחה (כפי שכבר הזכרתי כתיבת הפוסט נמשכה על פני יותר מיממה ולכן זה ממש בסדר אם הרצף הכרונולוגי אינו ברור לכם). ערב קר במיוחד עבר לו בעודי לובשת את כפפות העור שלי המחופות בפרוות צ'יטה (מלאכותית כמובן) ואת הבוקר ביליתי בסיור חפוז בתל אביב, ביקור קצרצר בשנקר וארוחת צהריים בבית קפה. יש לי הרבה בלאגן בראש ועוד לא הספקתי לעשות בו סדר מאז תחילת החופשה אי לכך גם הפוסט לוקה מעט באי בהירות. עמכם הסליחה. מצורפות כמה תמונות אהובות הבמיוחד בהן נתקלתי בשיטוטי באינטרנט בימים האחרונים, שהרי בהעדר סדר יום ברור אני מסוגלת להעביר שעות ארוכות בבהיה במסך.

The last few days were kind of weird in their emptiness. It's the first week of my vacation, and I feel like I don't really know what to do with all this spare time I suddenly have. I've already been to the museum, took care of some bureaucratic things, ordered tickets to a dance show for my boyfriend and me and worked a bit (I work as a private math teacher). Besides that I did pretty much nothing and that's despite all the things I have to do. My head is kind of messy right now and so is this post (sorry for that). In the past few days I've spent many hours in front of the computer, these are some of the pics I saw and loved.

Friday, January 22, 2010

My little suede shorts




אתמול היה היום האחרון של הסמסטר. זה עדיין לא אומר שאני בחופש משום שנשארו לי עוד כמה עבודות ומבחן אבל בהחלט מתנוסס באוויר ריח של הקלה. תמיד בנקודות ציון שכאלה אני עוצרת לחשוב, עושה מין משוב לעצמי, אילו לקחים הפקתי, במה צריך להשתפר. התחושה שיש לי כרגע היא שלאורך הסמסטר לא תמיד עשיתי כמיטב יכולתי, אך מצד שני אני נוטה לחשוב שיש בזה משהו טוב. וכך מאז אתמול אני מתחבטת בסוגיה הזו, עד כמה אני צריכה לדרוש מעצמי ומתי עלי להרפות והאם אני צריכה להילחם בפרפקציוניזם או דווקא לאמץ אותו בזרועות פתוחות. ובכלל, תמיד אומרים שאל לנו להשוות עצמנו לאחרים אלא רק לעצמנו אך האם המשפט הזה רלוונטי במוסד אקדמאי בו התחרות רבה ויותר מכך בתחום כמו אופנה בו התחרות גבוהה עוד יותר. כמובן שאין לי תשובות, אלה רק תהיות של היממה האחרונה. אולי עם הזמן הדברים יתבהרו לי ואולי דווקא ייעשו יותר עמומים.

מכנסי זמש - יד שניה
חולצה - Old Navy
חגורה - מארגנטינה
גרביונים - to go
נעליים - מארגנטינה


Yesterday was the last day of the semester. My vacation hasn't really started though because I still have to hand in a few works and and a test to pass but I feel a bit of relief. I think in many ways I didn't do my best during the semester but in a way I feel good about it. Since yesterday I keep asking myself how much effort should I make, what's the limit, what's my limit, what is too much and when is it just not enough. Should I fight the perfectionism or should I embrace it. People always say one must not compare oneself to others, only to oneself but what's the relevance of this sentence in such a competative institute and more than that - in this competitive industry of fashion. Of course I have no answers, maybe with time things would get clearer...

shirt - Old Navy
suede shorts - second hand
belt - from Argentina
tights - To Go
shoes - from Argentina

Monday, January 18, 2010

Recent school work





סוף הסמסטר מתקרב בצעדי ענק ואיתו גם העומס גובר. על אף שחלק גדול מההגשות והמבחנים כבר מאחורי, חלק נכבד עוד לפני. הגשם שהחל היום רק מחזק את החשק שלי לבטלה ביתית אך כנראה שזו תאלץ להמתין לשבוע הבא או לזה שאחריו. סרקתי כמה מאיורי האופנה של השבוע החולף אך לצערי איכות הסריקה אינה מספקת (התוצאה בהירה יותר מהמקור וחלק מהצבעים כמעט ונעלמים), לכן נאלצתי לוותר על שאר האיורים. למי מכם שמבין בסורקים אשמח להצעות ייעול בנושא (גם הצעות בנושאים אחרים, ממי שאינו מבין בסורקים יתקבלו בברכה ובכלל כל דבר שיגרום לי לאתנחתא קלה מענייני הלימודים). שיהיה המשך שבוע טוב לכולם.

Monday, January 11, 2010

My "nothing can go wrong" jacket








לא עמדתי בפיתוי. את הג'קט הזה קניתי לעצמי כמתנת יום הולדת מוקדמת, והוא ללא ספק אחת הרכישות המוצלחות אי פעם. חוץ שהוא יפהפה בעיני, הוא מזכיר לי בכל פעם שאני לובשת אותו את הסיבה שבגללה אני כל כך אוהבת באופנה. זה הרי ידוע שהאדם עושה את הבגד ויש גם שיאמרו שהבגד עושה את האדם, בכל מקרה אין כל ויכוח על כך שלבגדים יש יכולת מופלאה להשפיע על מראהו של אדם. הבגדים גורמים לנו להיראות רציניים, קלילים, מצחיקים או כוחניים, שמנים או רזים,מכובדים או עלובים, ידם של הבגדים בכל. בעיני היכולת המופלאה של הבגדים אינה טמונה בהשפעה שיש להם על אנשים אחרים אלא בהשפעתם דווקא על הלובש. וכאן אני חוזרת אל הג'קט שלי - בכל פעם שאני לובשת אותו אני מרגישה פשוט נהדר. זה בכלל לא משנה מה אני לובשת מתחתיו (אך אין ספק שתחרה ופרחים רק מוסיפים לכל העסק), הוא עושה את כל התלבושת, וגורף מחמאות בשפע.

ג'קט - לנווין
חולצה - מארגנטינה
חצאית - טופשופ
נעליים - מניו יורק

I bought this jacket as an early birthday present to myself, and it's definitely one of my best purchases ever. Besides being pretty, this jacket also reminds me each time I wear it the reason for my irresistible love for fashion. fashion has the ability to change not only the way we look, but also the way we feel. Every time I wear my jacket I feel just great, no matter what I wear underneath, it just makes every outfit wonderful and helps me get lots of compliments.

jacket - Lanvin
shirt - from Argentina
skirt - Topshop
shoes - from New York

Saturday, January 9, 2010

I am with myself on the inside..


photo source: sunset love

Everyone is right and at the same time wrong on being emo. It's just the way the world works. See, everyone has their own opinions and no one should shut them up no matter what others think, or if they don't agree. It's just how the world works. Isn't that the whole point of trying to "find" you? To never hold anything back and always look for a you that you feel comfortable in, and all the people who call the others posers, how are you to judge that?

Everyone is still human, still people trying to find themselves in this image crazed world. There's no right or wrong thing to think or say or be for that matter, "When your mother tells you to love and appreciate your body, it's not just to get you to shut up. They know that when you're old you are going to feel exactly the same way you do inside as you do now.

We try on different dresses, different selves, but our souls are always the sameongoing and full of light." It's from the book, Psyche in a Dress by Francesca Lia Block (All time favorite book). It's true, no matter what shells you try on you're always going to be the same, no site on the internet can tell you who to be, but you make that choice to look at it and see if maybe you could try on that shell. That is you, the human that wants to appreciate and love their own body. You just gotta see the good and bad in it. Not just what you want to, but everything else that makes it.

Friday, January 8, 2010

Sunday, January 3, 2010

neat bed and a cap in a box






יש לי חיבה גדולה מאוד למלונות. כמובן שכל חופשה היא מבורכת, בין אם הלינה היא בצימר, באכסניה או בבית מכרים אך עבורי (ועבור הישראלי הממוצע) אין כמו לינה במלון. הכל כל כך נקי, מסודר, ריחני וקומפקטי. מיטה מסודרת למשעי, ארוחת בוקר עשירה וכובע אמטיה דחוס בקופסת קרטון אלגנטית הם אלה העושים בעיני את חווית החופשה למושלמת (יש עוד כמה דברים כמובן אך אמנה אותם בפעם אחרת). אני כל כך אוהבת לחזור לחדר לאחר ארוחת הבוקר ולגלות שהחדר מסודר ונקי כאילו זה היום הראשון שהוא בשימוש... אני יכולה להמשיך ולמנות עוד מיני דברים קטנטנים שאני אוהבת במלונות אבל כנראה שאין לזה טעם (מנסיוני מרבית האנשים אינם מזדהים עם תחושתי החמות כלפי מלונות). בכל אופן בסוף השבוע האחרון נלקחי בהפתעה על ידי בן זוגי למלון דן בתל אביב (הממוקם באופן סוריאליסטי למדי במרחק של חמש דקות הליכה מביתו) לסופשבוע מפנק במיוחד, דרך מצויינת לפתוח את השנה האזרחית הבאה עלינו לטובה. וכך באיחור קל (אך אופנתי) אאחל לכולם שנה אזרחית מוצלחת ופורה, מלאה בהפתעות וחופשות בשפע.

I love hotels. of course every vacation is highly welcomed by me but i think that there is nothing like staying in an hotel. Everything is so clean, tidy, fragrant and compact. a perfectly neat bed, a reach breakfast and a shower cap in a small elegant box, these are the things that makes the vacation perfect (among some other stuff, of course). My boyfriend surprised me and took me for an amazingly incredible weekend at the Dan hotel (which is located two blocks away from his apartment) , a great way to start the new year. And so I would like to wish all of you a successful happy new year, full of surprises and vacations.