It was love at first sight

חולצה - היתה של אמא, מכנסיים - זארה, שרשרת וצמיד - שוק העתיקות בכיכר דיזנגוף, משקפי שמש - וינטג' איב סן לורן, תיק -וינטג' Coach, נעליים - Unisa

Shirt - was my mom's, Pants - Zara, Bracelet and necklace - vintage, Sunglasses - vintage YSL, Bag - vintage Coach, Shoes - Unisa

סוף הקיץ. סוף החופש. סוף החיים כפי שהם היו בחודשים האחרונים. תחילת החיים כפי שהם יהיו בשנה ב'. לא בטוחה מה זה אומר, אבל יודעת שהולך להיות טוב. יש לי מערכת מצויינת, קיבלתי את הקורסים שרציתי ואפילו יש לי יום פנוי בשבוע!
היה קיץ של רכישות מוצלחות שרק פתחו לי את התאבון (בינתיים מסתמן כי אאלץ להשאר רעבה) אך הרכישה השווה מכולן היא ללא ספק משקפי השמש האלו מבית איב סן לורן, זוג חדש מסטוק ישן. תרתי אחר הדגם הזה זמן רב ברחבי הרשת וכאשר מצאתי אותו רכשתי אותו מבלי להתלבט. אמנם משקפי שמש זה פריט שמחייב מדידה אבל במקרה הנוכחי היה לי בטחון מלא כי הם הולכים להתאים לי (בשביל הזוג הזה הייתי עושה גם כמה שינויים בפרצוף אבל למזלי לא היה צורך). מאז הם זוג משקפי השמש האהוב עלי ויש לי הרגשה כי זו אהבה שתימשך זמן רב.

מלבד סיבובי הקניות הוירטואלים היו לי גם כמה סיבובים בעולם האמיתי, בשוק העתיקות שבכיכר דיזנגוף מצאתי את הצמיד והשרשרת שבתמונה וגם עוד כמה חברים שוודאי תפגשו בהמשך.
סופשבוע נעים לכולם!

מטבע הדברים לא ממש יוצא לי לכתוב על כך בבלוג אבל הגיע הזמן לספר שאני חובבת גדולה של הלבשה תחתונה. מלבד כמות התחתונים הרבה שברשותי והשמחה שמעוררת בי קנייתה של חזיה חדשה, יש במשפחתי היסטוריה רחבה של עיסוק בהלבשה תחתונה. למשפחתה של סבתי היתה חנות של לבנים בעיר קרקוב שבפולין עד שהגרמנים עשו את מה שעשו. מאוחר יותר, אולגה, דודתה של סבתי שהיגרה לאחר המלחמה לארצות הברית הקימה שם מותג הלבשה תחתונה הנושא את שמה. המותג המשגשג פעיל עד היום והוא מוכר לכל אשה אמריקאית. בהזדמנות אולי ארחיב בנושא ואולי גם אציג את האוסף הקטן של תחתוני הוינטג' שברשותי (אותם אני כמובן לא לובשת).

בעוד להלבשה התחתונה של פעם היה עידון, כיום לעתים קרובות ההלבשה התחתונה סובלת ממראה וולגרי וגס. מסיבה זו שמחתי לראות בתצוגת האופנה של טריומף שהתקיימה ביום רביעי האחרון תחתונים בגזרה גבוהה, שמסתירים כל מה שצריך מבלי להיראות סבתאיים. חבל שהם הופיעו בעיקר בגזרת הסטים הלבנים ופחות בצבעים נועזים יותר.
לתצוגה שהתקיימה במתחם התחנה לבשתי את שרשרת הזברה שלי אשר התגלתה כמסחטת מחמאות אך לצערי קשה לראותה בתמונה. מאחר והיא עתידה לככב עוד רבות על צווארי, אני יכולה להבטיח כי יהיו תמונות טובות יותר בקרוב.

צילום לם וליץ סטודיו, מפה

צילום לם וליץ סטודיו

comme il faut

כשגיליתי שתצוגת האופנה של קום איל פו תתקיים בחירייה, הייתי מעט סקפטית. מה יעוללו בנות קום איל פו הפעם, שאלתי את עצמי בחשש. כשהגעתי לחלל היפה של מרכז המבקרים הכולל מדשאה רחבת ידיים ואולם סגור ומצוחצח היה ברור שזה המיקום המושלם לתצוגה. החלל המאורך ומוצף האור התאים בדיוק לבגדים, רובם בעלי גוונים כהים כמצופה מהמותג. הקולקציה אשר שואבת השראה מהעולם הצבאי ועולם נשפי המסכות הונציאנים (כך על פי הקומוניקט), משדרת נועם ויחד עם זאת גם חוזק בעוד ההשראות נותרות לרב כצל מרומז. בהתאם למגמה העכשווית, נראו פריטים רבים שמשדרים נקיון אלגנטי, חפים מקישוטים ודיטיילים מיותרים באופן שמיטיב עמם ויוצר מראה מתוחכם ומלא שיק. בין הפריטים הללו ניתן היה לראות חצאיות חלקות באורך הכה נכון של מתחת לברך (אורך שאני בהחלט הולכת לאמץ לחורף הקרוב), קרדיגנים משוחררים ומכנסיים צרים ומאריכים.

הפריטים האדומים ששולבו זה עם זה הזכירו לא מעט מראות ממסלולי התצוגות בניכר (וגם הזכירו לי כמה הצבע הזה נחשק) והסטיילינג המעולה שכלל תסרוקות מנופחות וגבוהות, משקפי שמש א-לה ג'ון לנון וגרביים שמטפסים אל עבר הקרסול תרם לתחושה הזו.
וכמו על מנת לחברנו שוב לקרקע, מיד לאחר התצוגה הוזמנו לסיור באתר האשפה. חוץ מהנוף המדהים (כן כן) שניתן לראות מראש הר הזבל הגדול בישראל, ההסברים והעובדות המרתקות שהוצגו בסיור, מצדיקים הגעה מיוחדת.

הלוק האחרון בסרטון הוא האהוב עלי ביותר, לצערי לא הצלחתי לסובב אותו

והנה אותו לוק במבט אחורי

חצאיות שיודעות להתנועע


יפות באדום

הנוף מהפסגה

התקרה המדליקה

All that glitters

זהב תמיד מושך תשומת לב, תמיד זוהר למרחקים ותמיד באופנה, על כן זה ללא ספק אחד הצבעים האהובים עלי, במיוחד כשהוא בא בדמותה של שרשרת גדולה ובולטת. קיבלתי אותה מסבתי, אשר לבשה אותה לארוע מיוחד לפני לא מעט שנים מעל שמלת מקסי חלקה שלדבריה היתה משעממת ביותר ללא השרשרת, ואכן הגודל שלה והגוון הבוהק בהחלט מסוגלים להפוך כל בגד למעניין יותר.
קשה לי לחשוב על צבע שאינו משתלב היטב עם זהב אך ירוק כהה משתלב טוב במיוחד, בעיקר כששניהם חוברים יחד להופעה על רקע עלים ירוקים ושמש אחר צהריים מסנוורת. דניאל צילם את התמונה בפארק שנמצא מעבר לכביש ואשר ללא ספק מהווה את אחד מיתרונותיה הבולטים של הדירה. אני יודעת שכבר כתבתי לא מעט על דירתנו ואכן נראה לי שכעת בשלו התנאים והגיע הזמן לעבור לשלב הבא. אמנם מרבית הקירות עדיין עירומים והספרים עדיין מחכים בארגזים מאחר וטרם נמצאה הספרייה המתאימה, ובכל זאת - הצצה ראשונה אל הסלון.
מה תשתו?

shiny stripes and heavy columns

חולצה וחגורה - וינטג', חצאית - קסטרו (ישנה), נעליים - לאפייט

השבוע החולף היה עמוס במיוחד. דילגתי לי ממשימה למשימה, מנסה לסיים הכל בטרם תסתיים לה החופשה הלא מספיק ארוכה הזו. זה עוד לא זמן לסיכומים, שהרי יש עוד שבועיים שלמים להריח את ריחו של הזמן הפנוי, אך בהחלט ניתן לומר שהיה לי חופש פורה ומלא.
החיפוש ומעבר הדירה נטלו ממני לא מעט כוחות נפשיים, אך זה היה משתלם ביותר, אני לגמרי מאוהבת בדירה שלנו! מלבד מוצלחותה של הדירה עצמה, גם המיקום שלה מוצלח ביותר (דירה מוצלחת, כבר אמרתי?) ולא פחות חשוב יש לי ולדניאל שלל לוקיישנים חדשים לצילום. הפעם הגיע תורו של מכון ברודט - שם אקזוטי לכל הדעות, בפעל זהו מכון לתרבות יהודית - לא אקזוטי ולא נעליים. התנחמנו לנו בעמודים המתכתיים האלו שהיוו רקע נהדר לחולצת הפסים המבריקה שרכשתי לאחרונה ולחצאית הזו של קסטרו שנקנתה לפני כמה שנים בויצ"ו תמורת שקלים בודדים. אני לא יודעת בדיוק ממתי היא אך הלוגו הקודם של קסטרו הוא זה המתנוסס על התווית. היא אחת החצאיות האהובות עלי, הן בשל הדוגמא העדינה בשחור ובחום והן בשל הגזרה שמטפסת אל מעל המותן ונראית רלוונטית מאז שרכשתי אותה.